לאחר ההצלחה המסחררת של העיבוד החי ל-Fallout, Prime Video לא עוצרת וממשיכה עם סדרה בהשראת זיכיון קאלט נוסף: Like A Dragon: Yakuza. האם זה יספק את המעריצים?
בין נטפליקס ל-Prime Video, מתנהלת מלחמה על מי יעבד יותר זיכיונות קאלט ממשחקי הווידאו. בעוד נטפליקס מתמקדת בעיקר בסדרות אנימציה כמו Tomb Raider , פלטפורמת Prime Video של אמזון מעזה להיכנס לעולם העיבודים החיים (ואנחנו עדיין מצפים רבות מ- Secret Level ). זהו הימור שמשתלם בינתיים, שכן Fallout זכתה להצלחה אדירה בשירות הסטרימינג, ועונה שנייה כבר בדרך. כעת, האסטרטגיה ממשיכה עם כניסתה של Like A Dragon: Yakuza.
למרות שבמערב הזיכיון Like A Dragon — שנקרא במקור רק Yakuza עד שהוחזר לשם המקורי ב-2022 — אינו נהנה מפופולריות כמו של Fallout, מדובר באחת הסאגות הרווחיות ביותר של SEGA כבר קרוב לעשרים שנה עם כמעט אותה כמות כותרים. המשחק זכה לנוכחות על כל הקונסולות השונות והתאים את סגנון המשחקיות שלו בהתאם לפרקים ולספין-אופים השונים. עד שכעת, המוניטין של הסדרה כבר הולך לפניה גם אצלנו.
https://www.youtube.com/watch?v=B4tmmzh2PfA&ab\_channel=PrimeVideo
אין זה מפתיע לראות את Prime Video מגלה עניין בזיכיון, במיוחד לאור העובדה שמדובר בהפקה מקומית לחלוטין עם צוות יפני, למעט התסריטאי שון קראוץ'. בגדול, הסדרה עוקבת אחרי עלילת המשחק הראשון בסדרה Yakuza (או Like A Dragon, שניהם עובדים).
יותר Yakuza מאשר Like A Dragon
העלילה מתרחשת ברובע הבדיוני קמורוצ'ו (מיקום אייקוני בזיכיון) בשתי תקופות: 1995 ו-2005. בשנת 1995, קיריו (ריומה טאקוצ'י), נישיקיאמה (קנטו קאקו), יומי (יומי קאוואי) ומיהו (הינאנו נקיאמה), ארבעה יתומים, מתכננים לשדוד אולם ארקייד בבעלות המאפיה היפנית. אך משפחת דוג'ימה, שלוחה של שבט טוג'ו, תופסת אותם, מה שמוביל אותם להשתלב בעולם היאקוזה. בשנת 2005, קיריו משתחרר מהכלא וחוזר לקמורוצ'ו כדי לעזור לחבריו הוותיקים, בזמן ששבט טוג'ו ושבט אומי נמצאים על סף מלחמה.
תקציר העלילה לא יפתיע את המעריצים הוותיקים של המשחק, אך הוא כולל מספר שינויים משמעותיים, במיוחד סביב הדמויות המשניות כמו יומי ומג'ימה. כל צופה יחליט אם השינויים הללו מוסיפים או גורעים, אך הם אינם מפתיעים, שכן העיבוד עצמו מאפשר לתסריטאים חופש יצירתי. החופש הזה מאפשר למי שמכיר את סיפור חייו של קזומה קיריו על בוריו ליהנות מהסתעפויות חדשות ולא צפויות. לכן, אין טעם להשוות בין הגרסאות, שכן הקשר הרגשי למקור עשוי להשפיע על חווית הצפייה.
במקרה הזה, הצפייה בסדרה יוצרת תחושה כפולה: מצד אחד, עלילת Like A Dragon: Yakuza צפויה ומוכרת, ומצד שני, היא סוחפת ומרתקת בקצב שלה. אנו משערים את המשך העלילה אך עדיין מצפים להתרחשויות, כאילו שהמסע חשוב יותר מהיעד. ששת הפרקים עוברים בקלות בזכות ריבוי אירועים, דמויות ושינויי התקופות שמעניקים לדינמיקה של הסדרה מימד נוסף. על אף שאינה מקורית, הסדרה מצליחה להיות אפקטיבית.
כוחה של סדרת Like A Dragon: Yakuza מעולם לא היה רק בהצגת העולם התחתון היפני, על אף שהיבט זה מהנה (מחדש) על המסך, אלא בעיקר באווירה שמלווה את הדמויות הראשיות שלה. גיבורים כמו קיריו (מרכז הסאגה במשך שישה פרקים), שנקרעים כל הזמן בין נאמנותם למשפחת היאקוזה לבין מערכות היחסים שהם יוצרים לאורך הזמן. חברות, אהבה, בגידה, כבוד וחובה – עלילת המשחק בנויה על בחירות. הסדרה שומרת על עיקרון זה ומובילה את גיבוריה להתמודדות עם כיוונים שונים, ומאלצת אותם להתמודד עם השלכות מעשיהם.
לצטט זה לא לשחק
הקרעים הפנימיים של הדמויות מתגלמים בקאסט שהפנים את ההתפתחות הכרונולוגית. עם משחק מוגזם מעט וסטראוטיפי, אך לא כזה שפוגע, השחקנים נראים לא לגמרי בנוח בתפקידיהם בשנת 1995, בעוד עשר שנים מאוחר יותר הביטחון שלהם יוצר חיוך. ואם קנטו קאקו נופל לפעמים לקלישאה של "סאסקה האפל" (שחור זה שחור, אין תקווה), ריומה טאקוצ'י מצליח, לאט-לאט, לשכנע שהוא דרקון אמין. גם כאן ניתן להבחין בהשראה מעולם המשחקים, בשפע של דמויות משנה ססגוניות שמאופיינות מיד דרך המראה והגישה שלהן (או הכינוי שלהן). יש כאן רצון ברור לבסס את ה"עולם" של הדגם המקורי לצד זה העתידי של הסדרה.
כעת יש להתייחס לחלק מרכזי במשחקיות של המשחק – הצד הלוחמני. וזה בדיוק המקום בו הסדרה מתגלה כחסרת מעוף. מריבות מועטות מדי שמסתיימות במהירות, סצנת קרב סופית מעט משמעותית יותר אך עדיין מתסכלת... התחושה היא שהסדרה רודפת אחר סיום העלילה ואין לה מספיק זמן להקדיש לצד הפיזי, פרט לכמה קטעים שהעלילה מחייבת. ואם Like A Dragon: Yakuza קמצנית בפעולה, חובבי המשחק הוותיקים שמצפים לרגעים טיפוסיים של "רגעי נחת", שמחזקים את הקשרים בין הדמויות, עשויים להתאכזב.
במצב הנוכחי, הסדרה אמנם מציעה כמה מחוות לעבר המשחק, אך ברגע שמזיזים את העלילה הצידה, היא מתקשה להשוות את עצמה אליו באמת. התוצאה היא עיבוד לא רע כשלעצמו, שכן משחק הווידאו הפך לסדרה מהנה שמניחה בסיס לעונה שנייה. עם זאת, באופן פרדוקסלי, הסדרה לא מצליחה לשלב את קודי משחק הווידאו עד כדי כך שתוכל להגדיר את עצמה דרכם. מה בעצם מבדיל את Like A Dragon: Yakuza מכל סדרה אחרת בנושא, פרט למותג?
- הסדרה Like A Dragon: Yakuza מציעה עלילה נאמנה למשחק המקורי, אך מוותרת על סצנות פעולה רבות, מה שעלול לאכזב מעריצים ותיקים.
- הדמויות והעולם מעוצבים היטב, אך הסדרה מתקשה לשמר את הייחודיות והאווירה האופייניים לסדרת המשחקים.
- עם קריצות למשחק המקורי, הסדרה מבססת את עצמה לעונה שנייה, אך עדיין חסרה את הנופך ה"יאקוזאי" שמאפיין את הזיכיון.